|
מנהלי המכללות המתארחים בפאנל
ד"ר מרים מבורך - מכללת לוינסקי
ד"ר זוהר טל - מכללת אחוה
הרב ד"ר חיים פולק - מכללה ירושלים
מציגי עמדות בכתב
ד"ר לאה שגריר - מנהלת מכון מופ"ת
ד"ר לאה שגריר - עמדה
האינטרנט והכשרת מורים
שינוי דרמטי חל בעולם המידע והידע בשנים האחרונות, עם כניסתו של עולם האינטרנט לחיינו. בעולם של הכשרת מורים מעורר השינוי מספר שאלות מרכזיות:
- האם יש לאמץ את השימוש באינטרנט ככלי הוראה גם בהכשרה למקצוע פרקטי הדורש מיומנויות וכישורים של הוראה בכיתה?
- ואם לאמץ, עד כמה ובאיזה מינון?
- איך ניתן לנצל את יתרונות האינטרנט להכשרת המורים ולהמנע מחסרונותיו?
- אילו שינויים צריכים להתבצע במבנה מוסדות ההכשרה ובתכניות הלימודים בהכשרה?
- איך מכשירים מורה שילמד ילדים שברובם אורייני מחשב מגיל צעיר? ועוד ועוד.
בשאלות אלו ואחרות מתלבטים אנשי משרד החינוך, ראשי המכללות ומורי המורים.
האינטרנט ההוראה הוירטואלית ומכון מופ"ת
במסגרת מדיניותו של מכון מופ"ת הוחלט להקדיש זמן ומשאבים לסיוע בהטמעת האינטרנט ככלי הוראה בהכשרת המורים – וכל מוסד וכל מורה ישתמשו בסיוע זה על פי הצרכים שלהם. פעילות ההטמעה באה לידי ביטוי הן מן הבחינה הפדגוגית והן מן הבחינה הטכנית.
מבחינה טכנית
במכון פועל מרכז תקשורת בין מכללתי המשרת את מורי המכללות להכשרת מורים, את הסטודנטים ואת עובדי המכללות. המרכז שוקד על פיתוח כלים מתוקשבים יעילים ומקצועיים להוראה – למידה, כלים ייחודיים לשימושם של המוסדות והמורים.
מבחינה פדגוגית
מפעיל המכון צוותים של מורי מורים העוסקים במגוון רחב של נושאים:
- הנחייה בסדנאות הדרכה החל מכלים לשימוש במחשב, דרך בניית מצגות, ועד הוראה בקורסים וירטואליים.
- הנחייה אישית של מורים הנעשית בדואר האלקטרוני, בטלפון ופנים אל פנים.
- בניית דגמים של קורסים וירטואליים על הפלטפורמה שנבחרה על ידי הוועדה שמונתה על ידי רמ"א, מכון מופ"ת ומשרד החינוך.
- בניית קורסים מתוקשבים בעלי אופי שונה ומגוון, העומדים לרשות המורים והסטודנטים.
- בניית מאגרי מידע מבוארים וממויינים לצרכי שדה ההכשרה.
- איחזור ודליית מידע ממאגרי מידע בארץ ובעולם.
וכדומה.
בתכנית החומש של מכון מופ"ת מספר יעדים אותם הציב לעצמו כאתגר בשנים הבאות. בין יעדים אלה מודגש מקומו של המכון כמשמש בית מקצועי פרופסיונלי למורי המורים. הובלת ההוראה–למידה הוירטואלית, והטמעת האינטרנט כאחד מכלי ההוראה במערכת הכשרת המורים - תיצור זיקה בין מטרות העשייה של המכון לבין יעדיו. אנו נעשה הכל על מנת שמורי המורים ימצאו סיוע, הכוונה, ייעוץ, הדרכה, כלים ומקום ליוזמה מחקר ופיתוח במכון מופ"ת, גם בנושאים הללו.
בהזדמנות זו אודה לכל העושים במלאכה בנאמנות ובמסירות.
|
ד"ר יוסי אסף - מכללת סמינר הקיבוצים
ד"ר יוסי אסף - עמדה
אני מבקש לתקוף את שאלת מידת התייחסותה של המכללה לקורסים מקוונים ע"י "התחמקות" מסוימת: מהו הערך המוסף של הלמידה מרחוק בתהליך הלמידה? דומה כי הבירור הזה לא מוצה עדיין וקברניטי המכללות לא התפנו אליו די. בסדר היום האקדמי אין הלמידה המקוונת עומדת כיעד ראשון ואף לא כמטרה מועדפת. היוזמה להרחבת הלמידה מרחוק היא עדיין נחלתם של יזמים ולא של מעצבי מדיניות המכללה.
כדי לעשות את הדברים ברורים עוד יותר ניתן להעמיד את הלמידה המקוונת מול מהלכים דרמטיים למדי המתרחשים עתה במכללות לצמצום שעות הכתה ולהגדלת שעות החונכות. מטבע הדברים היה שמהלכים חשובים אלה יעצימו מאוד את הלמידה המקוונת כחלופה לכתה הפרונטלית. העובדה שתשומת הלב עדיין אינה ממוקדת בחלופה המקוונת מדברת בעד עצמה.
ובכן, מהו הערך המוסף של החלופה הזו ומדוע אינו רוכש את מקומו המתבקש? הבירור הזה משמעותי יותר, לדידי, מאשר עריכת מאזן התקדמות בספירת עקומת הגידול של הקורסים המקוונים במכללה. יש גידול אך כאמור הוא אינו חובק עולם. גם העובדה, הנכונה כשלעצמה, שמרבית המורים ומובילי המכללות לא עוצבו בעידן המקוון אינה מסבירה די.
ככל שאני מתבונן בדברים אני נוטה לחשוב שהלמידה המקוונת "סובלת" מדימוי טכני ואפילו מנודה משהו. למידה יש בה מעמד חווייתי והיא דורשת חום כלשהו, או שהיא מתרחשת בין אדם לבין עצמו (מול מסך או מול ספר). השילוב של למידה בין מורה לתלמיד עם תיווך של מכשיר קר הוא ללא ספק בעייתי. אין כוונתי לפסוק שהחלופה הזו קרה ומנוכרת אלא שנדרש מאמץ יחצני ואולי אף יותר מכך כדי לצלוח את הרוביקון. חלקם של מובילי המכללות בצליחה הזו חייב להיות מכריע ואני מסתכן בנפשי לומר כי לפחות ראש מכללת סמינר הקיבוצים יכול לעשות יותר בכיוון הזה.
|
רותי פלד, נציגת האגף להכשרת מורים, משרד החינוך
רותי פלד - עמדה
מחשבות, דעות ורעיונות על הוראה מקוונת
אנו, באגף להכשרת מורים של משרד החינוך, מברכים על היוזמה לדון בצורה מקוונת במשמעויות השונות ובהיבטים הרבים של ההוראה המקוונת. אין ספק שעצם הקיום הוירטואלי של הדיון מעיד שמערכת ההכשרה מכירה בחשיבות הרבה של ה- E-learning, וכידוע אין דרך טובה יותר להטמעת דרכי הוראה/למידה מאשר השימוש בהן.
ברצוני להביא בפניכם חלק מהמחשבות ומהרעיונות ה"מתגלגלים" באגף בהתייחס לשיטות ההוראה האלקטרוניות.
בביבליוגרפיה הענפה והמפורטת שהוצגה באתר הדיון מצאתי מאמרים רבים הדנים במותר ההוראה המקוונת על פני הלמידה מרחוק הקלאסית והשמרנית, שנערכה בהתכתבות, זו שאנו בארץ מכירים אותה שנים כדרך הלמידה הייחודית של האוניברסיטה הפתוחה. ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה מאפשרת עתה את שדרוגה של ההוראה מרחוק לתכתובת אלקטרונית, מלווה באינטראקטיביות דינאמית ומהירה, בסיוע האינטרנט והכלים הנלווים של דואר אלקטרוני, צ'אטים ופורומים. מרבית המאמרים הדנים במאפייניה של ההוראה המקוונת עוסקים בהרחבה גם ביתרונותיה ובחסרונותיה, ולא תמיד קל להכריע ולפסוק האם אכן היתרונות עולים על החסרונות. אין ספק שקיימים נימוקים רבים בעד ונגד ההוראה המקוונת, אבל גם אין ספק שההוראה המקוונת היא כאן, עובדה בשטח, שאי אפשר להתעלם ממנה.
אנו, אנשי החינוך, צריכים להשתמש בהוראה המקוונת, בצד שיטות הוראה/למידה נוספות. אין מתודת הוראה אחת להורות מגוון של נושאים לאוכלוסיות התלמידים, ששונותן רבה. אין דרך הוראה ייחודית שהיא הפתרון המתאים לכל אחד. לפיכך, עלינו להציע לסטודנטים שלנו גם את דרך ההוראה המקוונת, ובמיוחד מאחר שמאפייניה הם חלק מהמיומנויות הנדרשות במאה ה-21, בתקופה בה אופי המידע עובר שינויים כה דרסטיים, בעידן הדיגיטלי והפוסט-מודרני. מורי העתיד חייבים להתנסות בדרך הוראה זו, ואנו, סגל ההוראה, מחויבים להקנותה. אין ספק שאנחנו יכולים ללמוד ממיכאל אדמס, נשיא אוניברסיטת פיירלי דיקינסון מניו ג'רסי, בקובעו שאין בדעתו להיות מעורב בדיון האם למידה מרחוק היא טובה או גרועה מההוראה בכיתה. לדעתו, היא פשוט שונה, וככזאת היא אחד מהערוצים שהסטודנטים חייבים להיות מיומנים בהם. ולכן חובה על הסטודנטים באוניברסיטה זו להשתתף בכל אחת משנות לימודיהם לפחות בקורס מקוון אחד.
האגף להכשרת מורים נתן את דעתו כבר לפני כ-3 שנים לחשיבותה של ההוראה מרחוק והקצה ל-4 מכללות להכשרת מורים תקציב מיוחד ומכובד לפיתוח קורסים מקוונים, בהתאם ל"קול הקורא" שהוצע על ידי המועצה להשכלה גבוהה. העשייה במכללות אלה היא במלוא התנופה ואפשר לפגוש בה באתרים של:
- מכללת לוינסקי
- מכללת קיי
- מכללת אחוה
- מכללת אורות ישראל
גם מכללות אחרות, כמו מכללת סמינר הקיבוצים ומכללת דויד ילין, הצטרפו למעגל העושים במלאכה, ואנו מקווים שמכללות נוספות תצטרפנה למעגל. להזכירכם, להקלה על מלאכת הכתיבה של הקורסים המקוונים נרכשה במכון מופ"ת פלטפורמת High Learn, העומדת לרשות כל מורי המורים במכללות.
עם זאת, ההגדרות לגבי הוראה/למידה מקוונת עדיין די עמומות וניתנות לאינטרפרטציות שונות. גם פורום המחשבים הפועל במסגרת מכון מופ"ת דן בסוגיית ההוראה המקוונת. בימים אלה הוא מוציא נייר עמדה על שילוב התקשוב בהכשרת מורים, בהתאם למדיניות המשרד שבאה לידי ביטוי בחוזר המנהל הכללי ממרס 2000 ועל פי המלצות הוועדה האקדמית המייעצת ליד תכנית התקשוב (2001), בראשותו של רוני אבירם. אחת מההמלצות בנייר העמדה היא התנסות בלמידה מקוונת, אך גם שם הדברים עדיין אינם מוגדרים בצורה מוחלטת ו-פתוחים לפרשנויות ולדיונים נוספים.
אין ספק שבעקבות התמורות שהוזכרו לעיל, גם על האגף להכשרת מורים להיערך בהתאם ולקבוע מדיניות סדורה, בהתאם לניסיון שהצטבר במכללות שלנו ובגופים אקדמיים אחרים.
על האגף להכשרת מורים לתת את הדעת לנושאים האלה:
-
הכשרת מורה מקוון
בעניין ההכשרה של מורה מקוון צריכה להיות התייחסות ל-2 אוכלוסיות יעד - סגל ההוראה עצמו, והסטודנטים להוראה, שצריכים לעבור הכשרה להוראה מקוונת בבתי הספר שבהם ילַמדו.
סגל ההוראה במכללות
שינוי דרכי ההוראה של מורי המורים במכללות כרוך בשני היבטים:
היבט פדגוגי-דידקטי
מרבית המורים הם מנוסים וותיקים, בעלי "אני מאמין" ומסורות הוראה מבוססות. עליהם לעבור שינוי באסטרטגיות ההוראה ובגישה הפדגוגית - ממורה צנטרליסטי, בר סמכא ובעל אוטוריטה, ה"מעביר" מידע, למורה המדריך ומכוון, המשתתף עם תלמידיו בתהליכי הבניית הידע; מהוראה פרונטאלית או קבוצתית הנערכת פיזית ובזמן מוגדר בחדר לימוד, להוראה מרחוק, המתרחשת כמעט בכל שעות היממה והדורשת היענות תכופה לפניות אלקטרוניות, כאשר זמן התגובה חייב להיות די מיידי, שלא לדבר על מיומנות של ניהול דיון בפורום מתוקשב.
היבט טכנולוגי
על המרצים להיות גם אורייני מחשב ואינטרנט, בעלי ידע טכנולוגי ויכולת התמודדות עם בעיות טכניות. עליהם לדעת לפתח אתר לימודי, לחפש תכנים ברשת האינטרנטית ולהכניס חומרי למידה.
כידוע, כל שינוי הוא תהליך שלא קל לחולל, כל שכן שינוי כפול כמצוין לעיל. להטמעת השינוי, על המכללות להיערך למתן השתלמויות אינטנסיביות למורי המורים. כדאי לעשות זאת בשיטת ה"מניפה" ולהיעזר בסגל הוראה שכבר התנסה וצבר לקחים. יש להיפתח למודלים חדשים בהוראה, כמו הוראה ע"י שני מורים עמיתים - מורה דיסציפלינרי (בתחום הדעת או מדריך פדגוגי) ומורה בעל ידע "תקשובי-אינטרנטי". על מודלים נוספים אפשר ללמוד מ-4 המכללות הפעילות בנושא, בעקבות התיקצוב של ה"קול הקורא".
אפשר להיעזר בפלטפורמות ללמידה מרחוק, כמו HighLearn, ולקבל תמיכה וסיוע שוטפים מהמדור לסביבות הוראה ולמידה מקוונות במכון מופ"ת. אפשר גם לפנות לצוותי הפיתוח הבין-מכללתיים הפועלים במכון מופ"ת, ולהיעזר באתרי הלימוד וחומרי הלמידה הוירטואליים אותם הם מפתחים .
עם זאת, אין צורך להיסחף ולא צריך לדרוש בצורה גורפת מכל מורי המורים להיות בעלי כישורים להוראה מקוונת. על כל מורה ללַמד על פי כישוריו ועל פי פדגוגיה המתאימה לנושא הנלמד ולאוכלוסיית התלמידים. יכולת הוראה מקוונת איננה צריכה להיות תנאי בל יעבור לקבלה להוראה (למרות שהיא מהווה יתרון), אך עם זאת על המכללה לסייע למוריה ולאפשר להם ללמוד ולהשתלם בהוראה מקוונת, לכשיזדקקו לה.
הסטודנטים להוראה
לגבי הסטודנטים במכללות, נשאלות השאלות:
- האם מספיק שיתנסו בלימוד בקורס מקוון ובלמידה בסביבות עתירות תקשוב מבלי שיידרשו גם לפתח קורס כזה או חלקים ממנו? ולגבי היישום בדרך הוראתם העתידית, נצא מתוך הנחה שדרך ההוראה המקוונת לא תהיה זרה להם, מתוך שלמדו בדרך זו הרי ממילא גם ילַמדו בדרך זו.
- ואולי עלינו להכשיר את הסטודנטים גם לפיתוח קורס מקוון, על מנת שבהגיעם לבתי הספר יוכלו לעשות זאת בקלות, ואולי גם לשמש כחוד החנית וכחלוצים בהוראה מסוג זה.
- ואם כך - האם הקורסים המקוונים על סוגיהם השונים, למידה ופיתוח, מקשה אחת הם מבחינת המחויבות? האם כל הקורסים צריכים להיות קורסי חובה או אולי כולם יכולים להיות קורסי רשות? ואולי יש לערוך הבחנה - חובה ללמוד בקורס מקוון, אך פיתוח קורס כזה הוא רק בבחינת רשות?
-
תיגמול מורי המורים בקורסים המקוונים
לעתים קרובות עולה שאלת תיגמול מיוחד למורי המורים העוסקים בהוראה מרחוק. השאלה מורכבת, למעשה, מכמה שאלות משנה -
- מה באשר לתיגמול עבור פיתוח קורס מתוקשב חדש, דבר הצורך אין סוף משאבים ומאמצים? ואולי, המאמץ המיוחד הוא רק בתחילת הדרך, כשהשינוי מתרחש, וכשייכנס העניין לרוטינה ולשיגרה יהיה פיתוח של קורס מקוון שווה ערך לפיתוח של קורס מסורתי שאיננו מצדיק תיגמול מיוחד?
- כיצד נוכל לקבוע מהו התיגמול הנאות עבור פיתוח קורס? ואולי התיגמול צריך בכלל להיות הדרגתי - תמיכה מסיבית בתחילת הדרך ותיגמול הולך ויורד ככל שהמורה צובר יותר ניסיון ונעשה מיומן יותר?
- מה באשר לתיגמול עבור עצם ההוראה בקורס מתוקשב, דרך הוראה הדורשת, מצד אחד, הרבה יותר זמן והרבה יותר התייחסות, אך, מאידך, מאפשרת גם יותר גמישות בזמן ובמקום, ללא מסגרת של שעות מערכת וללא חובת נוכחות פיזית בחדרי הלימוד?
-
זכויות יוצרים של מפתחי הקורסים המתוקשבים
- האם קורס שפותח ע"י מורה מסויים (בד"כ, למעשה, ע"י קבוצת מורים העובדת בצורה שיתופית) מותר ל"העתקה" למורה אחר, שלא השתתף בפיתוחו ובכתיבתו?
- האם דין הקורסים המקוונים כדין של הסילבוסים של הקורסים המסורתיים, הפתוחים וגלויים לכל?
- האם כדאי לפַתח באופן מרכזי ובין-מכלתי קורסי לימוד מקוונים, בחינודי יסוד המשותפים לכל המכללות? צוותי הפיתוח יתוגמלו על הפיתוח והכתיבה, וכפועל יוצא יינתן היתר לשימוש חופשי בכל המכללות.
-
הערכה ואקרדיטציה של קורסים מקוונים
ברור שהשיטות השמרניות להערכה אינן תקפות לדרך ההוראה המקוונת ויש לתת את הדעת כיצד להעריך את הלומדים בקורסים כאלה.
האם הקריטריונים להערכה יהיו לפי -
- מספר הפעמים בהם הסטודנטים משתתפים בפורום המתוקשב?
- עמידה בלוח זמנים והגשת כל המטלות הנדרשות?
- איכות החומרים הנתרמים ע"י התלמידים?
- מידת שיתוף הפעולה עם סטודנטים אחרים והתרומה לדיונים הוירטואליים הקבוצתיים?
- הגשת פורטפוליו אלקטרוני?
- ובכלל - האם הקריטריונים לקורס מקוון מוצלח הם רק תוצרי הלמידה של הסטודנטים או גם מידת ההניעה ושביעות הרצון שלהם?
- ומה לגבי קביעת משקלו של קורס מתוקשב - כיצד אפשר יהיה לקבוע מהו ההיקף של קורס מקוון השקול, לדוגמא, לקורס מסורתי בהיקף של 30 שעות?
-
מהותו של קורס מקוון
-
כיצד נוכל לאפיין קורס מקוון ולקבוע איזה קורס יכול להיחשב כמקוון?
ההגדרה של קורס מקוון היא דיפוזית ביותר, ומשתרעת על פני סקאלה רחבה ביותר, החל מקורס מסורתי, המתנהל פנים אל פנים ומלווה בתכתובת אלקטרונית (האמנם קורס מקוון?) ועד לקורס מקוון, ללא מפגשי פנים אל פנים, באמצעות דוא"ל, פורומים וצ'אטים, עד כדי כך שמשתתפי הקורס, ואפילו המורה, אינם מכירים זה את זה (האם אין זו בעיה?).
- האם כל קורס מקוון צריך לעמוד בקריטריונים של אינטראקציה תלת ממדית - בין הלומדים לבין עצמם, בין הלומדים לבין המורה ובין הלומדים לבין חומרי הלמידה?
לאור מיגוון הדעות בדבר מהותו של קורס מקוון, יש להגדיר את מגוון האפשרויות ואת מידת ההוראה מרחוק המחייבת על מנת שקורס יוכר כמקוון.
-
אכיפה של הקורסים המקוונים
ההכרזה על מדיניות המצדדת בלמידה אלקטרונית מרחוק ועל חיוב בהתנסות בלמידה מסוג זה עדיין לא מבטיחה את הביצוע וההוצאה לפועל במכללות. מה עוד שיש להקפיד על כך שלא רק קורסים דיסציפלינאריים יילַמדו בדרך זו, אלא גם, ואולי בעיקר, הפעילויות והקורסים בתחום הפרופסיונאלי, אלה הקשורים לעבודה המעשית.
וכאן עולות השאלות -
- האם להשאיר זאת לשיקול הדעת של כל מכללה או לצאת בהצהרה ממלכתית ומחייבת, לפיה כל סטודנט שיסיים את לימודיו במכללה מבלי שהתנסה בהוראה מקוונת, לא יהיה זכאי לתעודת הוראה?
- האם צריך יהיה לציין בפירוט בגיליון הציונים של הבוגר את הקורסים שנלמדו בצורה מקוונת?
אין ספק שהשאלות שהובאו לעיל אינן פשוטות, וברור עוד יותר שהמענה עליהן מורכב ואיננו חד משמעי. ברור גם כן שבמשך הזמן, על פי הניסיון שיצטבר, ייקל עלינו להשיב ולהתמודד עם הבעיות. אנו, באגף להכשרת מורים, נערכים להקמת ועדה מיוחדת, שחבריה יהיו אנשי אקדמיה בתחום החינוך והדיסציפלינות השונות, מהמכללות, מהאוניברסיטאות ומהמשרד, ושעליה תוטל המשימה ללמוד מהניסיון המצטבר בארץ ובעולם ולהמליץ בהתאם על דרכי היישום וההטמעה של הלמידה המקוונת.
נשמח לשמוע את תגובותיכם והערותיכם לנאמר לעיל.
|
|
לקריאת העמדה